גדלתי בבית חם ואוהב, עם הורים מדהימים ושלושה אחים שהם מתנה גדולה בחיי.
כל הכוונות בבית היו טובות.
ותמיד נאמרו הדברים ה“נכונים” סביב אוכל.

אבל- היום אני יודעת שילדים מושפעים הרבה פחות ממה שאומרים להם-והרבה יותר ממה שהם סופגים בין השורות.

מהמבטים.
מהביקורת העצמית שהם שומעים בבית.
מהדיאטות.
מהמתח סביב אוכל.
ומהתחושה שצריך לשלוט.

הצלחת שלי לא באמת הייתה שלי- לא הכמויות, לא הבחירות, ולפעמים אפילו לא תחושת הרעב והשובע שלי.

לכל אלה הייתה השפעה מיידית על מערכת היחסים שפיתחתי עם אוכל, אבל זה לא נשאר רק שם.

הם השפיעו על הדרך שבה הסתכלתי על עצמי, על הגוף שלי, על הביטחון שלי-וגם על מערכת היחסים שלי עם ההורים.

היום, מתוך החיבור בין הסיפור האישי שלי, עולם המדע וההורות, אני חוקרת לעומק את הקשר שבין אוכל, רגשות, גבולות ומערכת היחסים בתוך המשפחה.